West USA 2009 - Volcano Day 2
התעוררנו יחסית מאוחר, Wes התקשר ואמר שהם ארוזים ויוצאים לארוחת בוקר ולקנדה ... הצטערנו שלא היינו מוכנים ו"פספסנו" ארוחה ביחד איתם.
פחות מחצי שעה לאחר מכן – יצאנו גם אנחנו ואכלנו ארוחה קלה במסעדת "אוכל מהיר" ולאחר מכן התחלנו להצפין כשהמטרה הר סנט הלנס
תמונת פנורמה: הקלק על התמונה למעלה להגדלה והקלק שוב על התמונה בעמוד החדש
הר געש שהתפרץ לאחרונה ב 1980. למזלנו עצרנו (38, 38, 3502) במרכז אינפורמציה למבקרים בירידה מהכביש הראשי ושם התברר לנו שזאת לא הירידה אותה אנחנו צריכים. זאת ירידה לשיפולים הגביים של ההר ומיועדת בעיקר למחנות קמפינג.
המשכנו הלאה על הכביש המהיר עד ליציאה ה"נכונה" והתחלנו לטפס עד מרכז המבקרים השני ( 89, 127, 3591) שם החלטנו לפנק את עצמנו ב :
כן – טיסה במסוק לפסגה של הר הגעש. לא זול, אבל משהו שונה.
טסים לאורך ערוץ הלבה
לצערי אני לא במושב הנהג וגם לא במושב שלידו, ה"מעמיס" החליט להושיב אותי במושב האחורי.
מתקרבים לפסגה עם המורדות הדלמטיים
מראות מרשימים
וזה הכי קרוב שהגענו! אני הייתי די מאוכזב מזה שלא היינו מעל ה"לוע" עצמו – אבל כנראה שיש להם מגבלות טיסה או בטיחות ...
אז צריך להשתמש בזום של המצלמה ול"התקרב" ...
האגם הזה נוצר כתוצאה מההתפרצות והמסת הקרחון, ברקע הר רינייר, אותו חשבנו לבקר למחרת.
וחוזרים בחזרה
וצילום שהמעמיס דיי מכריח אותך לעשות
חזרנו לגיפ והמשכנו לאורך הכביש דרך מרכז מבקרים המתרכז בשיקום היערות ועד לנקודת התצפית (40, 167, 3631) המשקיפה מרחוק (הכי קרוב) על ה"לוע"
תמונת פנורמה: הקלק על התמונה למעלה להגדלה והקלק שוב על התמונה בעמוד החדש
וזה מה שרואים שמסתכלים לכיוון המנוגד ללוע
תמונת פנורמה: הקלק על התמונה למעלה להגדלה והקלק שוב על התמונה בעמוד החדש
התחלנו להתגלגל בחזרה תוך מחשבות – מה הלאה ... בסופו של דבר הוחלט שכנראה שאר האופציות הן טבע בסגנון הזה, ולכן נוותר ונחזור בחזרה לקנדה. עכשיו המטרה היא לחצות את הגבול לפני חצות (בכדי לא לבזבז עוד יום מחוץ לקנדה) וגם לעשות קניות של דלק ועוד דברים שאין בקנדה או שיותר זול.
מחוג הדלק היה דיי בתחתית – אבל רציתי לתדלק כמה שיותר קרוב לגבול לכן עברתי לנהיגה חסכונית יותר ולא עברתי את ה 100 קמ"ש (כולם עקפו אותי). לתחנת הדלק הגענו (398, 565, 4029) עם מיכל כמעט ריק (אבל לא לגמרי) תדלקנו במזומן והמשכנו ל וואל-מארט לקניות. "בזבזנו את כל הדולרים האמריקאים שמשכתי ועוד קצת.
למעבר הגבול (35, 600, 4064) הגענו בסביבות 11 בלילה. לא היו הרבה מכוניות, שוטר הגבול היה נחמד ואף טרח להזכיר לנו שצריך לחדש את כרטיס ה"תושב קבע".
בסביבות 23:30 הגענו (44, 643, 4107) לדירה בוונקובר.