West USA 2009 - Dunes Day 2

דפיקות חזקות על הדלת קצת אחרי שבע. Wes מודיע ש Mike צלצל והם החליטו לא להצטרף לדיונות ולחזור לקנדה, ולכן אפשר לצאת לדרך ברגע שכולם יהיו מוכנים. בסביבות 8 יצאנו, תדלקנו בתחנת דלק של החנות סופר הענקית שקנינו בה אתמול בערב, כל המשאבות הן בתפעול אנושי – כנראה שוב איזה יוזמה של הרשת למצוא תעסוקה לאלפי המובטלים.

המשכנו צפונה על כביש 5 עד ירידה 136 (175, 175, 2459) שם עצרנו לקינוח של מילק שק סמיך של Diary Queen. בהמשך שוב נתקלנו בתופעה הזו של עבודות מע"צ בכול כמה עשרות ק"מ, ולפיכך התנועה התנהלה דיי באיטיות.

בסופו של דבר הגענו לעיירה Reedsport וללא עצירה המשכנו לחפש קמפינג דרומית לעיירה. עברנו בכ שלושה אתרים מרכזיים שכולם היו מלאים ולכן החלטנו לחזור צפונה. עצרנו (131, 307, 2590) במרכז המבקרים שם התברר לנו שיש אירוע בעיר ולכן הכול תפוס, מצאנו לנו אתר פנוי צפונית יותר שגם נמצא קרוב מאוד לאחד מאזורי הדיונות עצמן. במרכז מכרו לנו אישור נהיגה בדיונות וכן דגלון מיוחד עם מוט פיברגלס מיוחד שחייבים שיתנופף מעל הרכב בזמן תנועה על גבי הדיונות.

התקדמנו עד לאתר הקמפינג (23, 330, 2613), לאחר התלבטות נבחרו החלקות, פרקנו את ציוד הקמפינג והכנסנו לתוך האוהל

הורדנו אויר (כי הדיונה מעבר לפינה) ויצאנו לחפש ת"דיונה כשאילתי על ההגה ...

כמה עשרות מטרים ו Wes גילה בעיה עם הבולמים החדשים. הם יותר ארוכים מהקודמים ולכן הם נסגרים מהר מדיי! למזלו יש לו התקן מעל הקפיץ שמאפשר לו לשנות את גובה ה"אופסט". אז הוא הכניס את הרכב למצב בו המתלה פתוח כמעט מכסימאלית לצורך כוונון.

הארכה הזו של כ 3 ס"מ פתרה חלקית את הבעיה ואפשרה את המשך הנסיעה על החולות.

איך שגמרנו את השביל שבתמונה מעל ויצאנו למרחבים הלבנים ... אילתי הצמידה את הדוושה לרצפה ופתחה בשעטה צפונה ... לאחר כמה ק"מ טובים הצלחתי לשכנע אותה לחפש את האחרים, אבל איבדו אותן ויצאנו מטווח מכשיר הקשר הידני שהיה לנו. רק לאחר הרבה זמן הצלחנו לחבור אליהן וביחד ירדנו לחוף הים. מזג האוויר בתחילה לא שיתף פעולה והיה סגרירי.

אילתי המאושרת

סחפה את הבנות האחרות והובילה אותם למרוץ לא תחרותי על שפת המים, משאירה את הגברים החוששים לגורל הבייבי שלהם - לחפש צדפים ...

עזבנו את חוף הים וחזרנו לגבעות, גם שם הובילה אילתי בירידה של ה"סכין"

ועליה ב"טיסה"

גם פה, הבנות האחרות חיקו את אילת וירדו (אמנם אם חשש בתחילה) את המורדות ...

גמרנו לשחק שם וניסינו לעקוב אחרי Wes לגבעות הגבוהות יותר, אולם בדרך לשם הגיפ קצת שקע בזוית מעניינת והיה צורך בחילוץ ...

לאחר שחולצנו בשלום, שמנו לב שהערפל מתחיל להיעלם וחזרנו שוב לחוף

משם המשכנו לאורך קו המים צפונה ויצאנו לארוחת ערב מוקדמת בעיירה המקומית. לאחר שחצינו את כל העיירה לאורכה, התמקמנו במסעדת רטרו שמכוניות מתקופת אלביס תקועות (תרתי משמע) בכול פינה שלה ...

ואפילו ישבנו בתוך אחת כזו ...

חזרנו דרך החולות בחזרה לקמפינג (25, 355, 2638), מכיוון שכבר אכלנו ולא היו לנו עצים להבעיר מדורה והתחיל להיות קריר בערב – התאספנו כולנו סביב תנור החימום ש Ben קנה בחנות הקמפינג. גם התנור שלנו לא נשאר באריזה ועזר ל חמם את ה"אווירה" בחלל האוהל הקריר.