רמה ואוהד 2009 - Aug 29
היום יוצאים ל3 ימים באי וונקובר, האי הזה גדול פי 2 מגודל מדינת ישראל. אילתי תיכננה 3 ימים של פעילות שהיא יותר תרבותית ופחות אתגרית. יצאנו בסביבות 7:30 ולמרות זאת הילדים היו דיי שפוכים
אנחנו הגענו 2 דקות לפני שהמעבורת הקודמת יצאה ולא נתנו לנו להיכנס, עכשיו כמה דקות לפני שמעמיסים את הרכבים על סיפון המעבורת "שלנו" והמסלולים כמעט מלאים
"חדר האוכל" של המעבורת
כמו מטוס ...
השפעת שובל המים המשתרך מאחורי המעבורת מתפוגגת לאחר כמה דקות בודדות, זאת לעומת המעבורות המהירות שיצרו שובל מים הרבה יותר משמעותי שגרם בעיות לסירות האחרות ולפיכך בעקבות הלחץ הציבורי הן לא נכנסו לעבודה - למרות עלות הפיתוח מעל 500 מיליון דולר שרובם ירד לטמיון.
מבט "במראה" ... המעבורת של הכיוון ההפוף
אחד מסיפוני ההעמסה (וזה לא כל האורך שלו) ויש עוד 5 כאלה
לאחר ביקור בלשכת התיירות המקומית ל"אשר" את מה שאילתי כבר ידעה נסענו דרומה ומערבה לאורך החוף הדרומי של האי דרך העיירה "סוק" שנחזור אליה בהמשך
חוף "נהר הירדן", באמת זה שם המקום הזה
רמה מנסה לשחק עם השחפים
וגם אילתי ...
המוזיאון המקומי של "סוק"
מגדלור ביבשה ... הסמל של לשכת התיירות ב"סוק"
בלשכת התיירות, ביררה אילתי איפה נמצאת מסעדת הדגים עליה קיבלנו המלצה. האוכל היה פשוט, טעים ולא מאוד יקר
הלכנו לראות את ה"פותות" של "סוק" - אלה הם בורות בסלע בערוץ הנהר
מראה פסטורלי
וזה אחד מה Pot ים
רמה ואוהד תופסים מרחק, אילת חוששת וקוראת להם להיזר ולחזור לשביל הראשי
הם ניסו ללכת לאורך קו המים, אולם הגיעו למצוקים בלתי עבירים והיו חייבים לסגת ולחזור חלק מהדרך - מה שגרם להם להתעכב ולאילתי להיכנס ללחץ - איפה הילדים - לאן הם נעלמו ...
לאחר שנמצאה האבידה, אילתי נרגעה, לבשה את בגד הים וניסתה להיכנס למים. למרות שהזהרתי אותה מלכתחילה שהם קרים ... אין חכם כבעל ניסיון ... ולאחר 2 שניות של טבילת כף הרגל היא יצאה החוצה
רמה החליטה שהיא רוצה להגיע לגדה ממול וגררה את אוהד יחד איתה
הם דילגו על הסלעים הבולטים מהמים
נעזרו בעזרים טאקטים
והצליחו להגיע לגדה ממול
הדרך חזרה הייתה קצת פחות מוצלחת בשביל אוהד
הגיעו לחוף מבטחים
היעד הבא הם הגנים הבוטניים של "בוצארד", לנו יש זכרונות מלפני 25 שנה שביקרנו שם במסגרת טיול חו"ל הראשון שלנו ונודע לנו שבכל מוצאי שבת יש שם מופע זיקוקי דינור, כבר במגרש החנייה - אנחנו מרגישים ב"בית"
היה צריך לחכות בתור בכדי לצלם בפינה המבוקשת הזו
גימיק נחמד של אחת מהמסעדות המקומיות, אתה מזמין את המנות ולאחר כמה דקות מלצר עם סל פיקניק - מוביל אותך למשטח הדשא לשבת על המפה המשובצת
שימו לב ל"חיות" שברקע
למרות 25 השנה שעברו מאז, את הפינה הזו זכרתי דיי בבהירות מהביקור הקודם
תמונת פנורמה: הקלק על התמונה למעלה להגדלה והקלק שוב על התמונה בעמוד החדש
המזרקה מוארת בתאורה שרק כשיורד החושך אפשר לראות את האפקט המדליק
כשהתחילו הדימדומים - הלכנו לאכול בקפטריה ודיי התאכזבתי. התחלנו להתקדם לאיזור מופע הזיקוקים ונעצרנו להפסקת פיפי - פתאום אילתי יוצאת מהשירותים - כולה קורנת מאושר ומציגה לנו - מה היא מצאה שם? את רותם הבת של מיכל ורפי שגרה ולומדת בויקטוריה, יחד עם חמתה. היא כ"מקומית" כבר הייתה מאורגנת על כסאות ומקום ישיבה - אנחנו הגענו וכבר הכול נראה תפוס
הצלחנו למצוא איזה רצועת דשא זערורית, פרסנו את השמיכה שהבאנו וחיכינו למעלה מחצי שעה לחשיכה המוחלטת. בשעה תשע בדיוק התחיל המופע עם מוזיקה
זה לא מופע של זיקוקים נטו. הם הרימו "מופע" שיש מאחוריו תוכן עם מוסיקה - אבל הוא דיי מוכוון ילדים
מפל של אורות
בסוף המופע מיהרנו למגרש החנייה, מכיוון שהזהירו אותנו שיכולים להיות פקקים של עד שעה - כנראה שהצלחנו לצאת בין הראשונים, מכיוון שלא היה כל כך גרוע, אבל היה חשוך וכמעט הלכנו לאיבוד וגם נעצרנו במחסום משטרתי שרצו לברר - באם שתיתי אלכוהול